#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסור לבשל מיו&quot;ט לשבת?	"איתא בגמ&#x27; פסחים (מ&quot;ו ע&quot;ב) דרב חסדא ס&quot;ל דמותר מדאורייתא לבשל מיו&quot;ט לשבת דצרכי שבת נעשין ביו&quot;ט ורק אסור מדרבנן בלא עירוב תבשילין, ורבה ס&quot;ל דאסור מדאורייתא כמו שאסור לבשל לצורך חול אלא דיש היתר משום הואיל ומיקלעי ליה אורחים [וזהו דוקא כשיש שהות ביום] ואפ&quot;ה אסור מדרבנן לבשל לצורך חול אבל לצורך שבת ביאר הרמב&quot;ן דבאמת רצו להתירו לגמרי אבל מפני טעמים דלהלן החמירו בלא עירוב תבשילין"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי טעמא תקנו עירוב תבשילין?	"רבא ס&quot;ל כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו&quot;ט [וכ&quot;ת א&quot;כ אם נאכל עירובו למה אסור לבשל לצורך שבת, תי&#x27; הר&quot;ן דמוטב שיבטל שבת אחת מתענוגים שלא יבא לבטל הרבה שבתות דאי אמרינן דמותר לו לבשל בלא עירוב יתרשל בעשיית עירוב לגמרי], ורב אשי ס&quot;ל כדי שיאמרו אין אופין מיו&quot;ט לשבת ק&quot;ו מיו&quot;ט לחול [וכפשוטו ס&quot;ל כרב חסדא דמדאורייתא מבשלין מיו&quot;ט לשבת וגזרו בה אטו חול וע&quot;י עירוב יש היכר ביניהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה וע&quot;י)], ונפק&quot;מ דלרבא צריך להניח העירוב דוקא בערב יו&quot;ט משא&quot;כ לרב אשי יכול לערב אפי&#x27; לפני ערב יו&quot;ט, ועי&#x27; לקמן סע&#x27; י&quot;ד"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בישל כמה קדירות ליו&quot;ט ולא עשה עירוב?	"אפי&#x27; אם הותיר קדירה שלמה מותר לשבת, ובלבד שלא יערים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד שכל צרכי שבת יהיו מוכנים קודם שבת?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה וע&quot;י) מאריך דלפי הרבה ראשונים (ר&quot;ן, רמב&quot;ן במלחמות, תוס&#x27; עירובין לתירוץ קמא, הגהות מיימוניות, סמ&quot;ג) קיי&quot;ל כרבה דבלא הואיל יש איסור דאורייתא לבשל בשביל שבת בין מצד מלאכת בישול בין מצד איסור הכנה דאורייתא, ויש דעת הריצב&quot;א (מובא בתוס&#x27; עירובין) דס&quot;ל דלא שייך הכנה אלא בדבר חדש ולא במלאכת בישול, ויש הרבה ראשונים (רבינו אפרים, רז&quot;ה, ב&quot;י בדעת הרמב&quot;ם, ודלא כמג&quot;א) דס&quot;ל כרב חסדא דמדאורייתא ליכא איסור בישול {וצ&quot;ל דס&quot;ל כהריצב&quot;א דליכא הכנה ג&quot;כ}, ולפי&quot;ז מותר לבשל אפי&#x27; סמוך לחשיכה, וכן הוא סתימת הש&quot;ס דלא חילקו כלל, ולמעשה המג&quot;א (ריש סימן) מחמיר וס&quot;ל דלהכי נוהגין להקדים להתפלל ערבית מבעוד יום, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וע&quot;י) הכריע דלכתחילה בודאי יש ליזהר שיהיה מוכן מבעוד יום אבל בשעת הדחק יש להקל ביו&quot;ט שני דהוא דרבנן, ואפי&#x27; ביו&quot;ט ראשון אפשר דיש להקל בשעת הדחק {וצ&quot;ב דלימא ספק דאורייתא לחומרא, ואפשר משום דסתימת הש&quot;ס משמע דאין לחלק נקטינן דהעיקר כהמקילין, והוסיף ר&quot;י באק ע&quot;פ האפיקי ים (ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; ענף ג&#x27;) דלפי השיטות (מנחת חינוך ועוד) דאם נתן הקדירה על האש סמוך לשקיעה פטור וה&quot;נ אינו עובר על דאורייתא אלא אם נגמר בישולו מיד סמוך לשקיעה, ויש לעיין בזה דהכא גרע טפי דנגמרה בשבת שהוא זמן איסור}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27; - ג&#x27;) נקט בהעיקר שיטה הוי כרב חסדא דצרכי שבת נעשין ביו&quot;ט"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמה עירוב תבשילין?	"1) הרמב&quot;ם פי&#x27; דהוא לשון מושאל מעירוב חצרות דשניהם נעשין להיכר וזכרון שלא לעשות איסור (ב&quot;י)&lt;br&gt;2) הראב&quot;ד פי&#x27; מפני שהוא מערב צרכי שבת על צרכי יו&quot;ט, וכן עירוב תחומין נקרא על שם שהוא מערב התחומין שלא היה יכול לילך עם התחום שיכול (ב&quot;י)&lt;br&gt;3) הג&quot;ה בשו&quot;ע פי&#x27; שהוא מערב מה שבישל ביו&quot;ט עם מה שבישל מערב יו&quot;ט ונמצא שלא התחיל במלאכה ביו&quot;ט אלא גמר אותה, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דבזה תתחזק האיסור אצל כולם לבשל מיו&quot;ט לחול דאם לשבת אסור כ&quot;ש לחול"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר שלא עירב והוא 1) ודאי חשיכה 2) ספק חשיכה?	"1) הב&quot;י הביא שיטת ר&quot;ש מבונביר&quot;ק והרוקח דס&quot;ל דבדיעבד מותר לערב ביו&quot;ט עצמו ע&quot;פ רבא דכדי שיברור מנה יפה לשבת בעצם יהא מותר לעשות עירוב אפי&#x27; ביו&quot;ט אלא אמרינן בגמ&#x27; דלכתחילה לא יעשהו ביו&quot;ט דלמא יפשע, אבל שאר הפוסקים חולקים עליהם דאפי&#x27; בדיעבד אינו יכול לעשות העירוב ביו&quot;ט, וביאר הר&quot;ן דמוטב שיבטל עונג שבת פעם אחת כדי שלא יבטלו הרבה שבתות דאם מתירין לו אתי להתרשל לעתיד, וכן קיי&quot;ל דאסור לעשות העירוב ביו&quot;ט 2) כתב המרדכי דמותר לערב בין השמשות כמו עירובי חצרות, וכן פסק הרמ&quot;א, ומותר אפי&#x27; לברך עליו (ביה&quot;ל סי&#x27; רס&quot;א ד&quot;ה עירובי)"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) אם הציבור אמרו ברכו או התפללו מעריב 2) אם יחיד קיבל שבת 3) אם יחיד התפלל מעריב 4) אם אשה הדליקה נרות יו&quot;ט?	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מראב&quot;ן דמקיל עד שיתפללו תפילת שמו&quot;ע דיו&quot;ט [ורע&quot;א ביאר דהיינו רק לגבי יו&quot;ט ולא לשבת], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דאפי&#x27; מברכו לחוד הוי קבלה ותו לא מצי לערב [ואפי&#x27; אם לא ענה ברכו נגרר בתר הציבור וכמ&quot;ש בסי&#x27; רס&quot;ג], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) להחמיר כהמג&quot;א אבל בשעת הדחק יש להקל כהט&quot;ז 2) אפשר דלא מהני קבלתו לענין זה ויכול לערב (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואע&quot;פ שלגבי קבלת שבת מקיל היינו קודם בין השמשות אבל לאחר בין השמשות אפשר דחמיר טפי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] 3) המרדכי מקיל אפי&#x27; כשהתפלל מעריב, אמנם כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דהיינו כשהתפלל מבעוד יום אבל לא בספק חשיכה, וכן נקט הגר&quot;ז (סע&#x27; ט&#x27;) דאפי&#x27; יחיד שהתפלל מעריב אינו יכול לערב {ומשמע דמיירי בספק חשיכה} 4) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ספק) דמשמע מסי&#x27; רס&quot;ג סע&#x27; י&#x27; דהדלקת נרות הוי כקבלת ציבור דלא מהני בה תנאי {באמת תלוי במח&#x27; רבינו פרץ והגהות מיימוניות, ובשעת הדחק מקילין כהגהות מיימוניות וא&quot;כ אינו ממש כקבלת ציבור}, אבל מסתפק דאפשר דזהו דוקא בשבת דכולם מדליקין בשעה אחת משא&quot;כ ביו&quot;ט אפשר דיש לה דין איש שאינו מקבל יו&quot;ט בהדלקתה, ואפי&#x27; אי אמרת דהיא מקבלת יו&quot;ט בהדלקתה אפשר דהוי רק כקבלת יחיד כיון שאין מדליקין בשעה אחת, ומסיים דלכתחילה יש ליזהר לעשות העירוב קודם שתדליק נרות, ומיהו אם אומרת ברכת שהחיינו בשעת הדלקת נרות (וכמ&quot;ש המ&quot;ב סי&#x27; ת&quot;ר ס&quot;ק ד&#x27;) יש בזה קבלת יו&quot;ט (פרי יצחק ח&quot;ב סי&#x27; ט&#x27;, כה&quot;ח סי&#x27; תקי&quot;ד ס&quot;ק קי&quot;ב) {אבל עדיין יכול להיות כקבלת יחיד}"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אם בא להתפלל מנחה ונזכר שלא עשה עירוב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דיתפלל מנחה ויקנה קמחו לאחרים [ומשמע דאם זה לא שייך מותר לחזור לביתו מיד (מטה אפרים תרכ&quot;ה אלף למטה ס&quot;ק נ&quot;ה, מנח&quot;י ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ו)], אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דעדיף טפי לעשות עירוב ע&quot;י שליח, ויאמר לשליח שיזכה בשבילו ולמשרתיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סע&#x27; כ&#x27;}, ויש עוד עצה לקנות פת ותבשיל משכן הקרוב לביהכ&quot;נ (מטה אפרים סי&#x27; תרכ&quot;ה סע&#x27; ל&quot;ז) א&quot;נ יכול לסמוך על עירובו של גדול העיר [והמג&quot;א מיירי בדליכא גדול העיר] (מטה אפרים שם, שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ט אות ג&#x27;), ועי&#x27; בסמוך שיש עוד עצה לערב עכשיו ויסמוך על ברירה"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאחוז העירוב בידו בשעת קריאת שם העירוב?	"החיד&quot;א (חיים שאל ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ט) מדייק מכאן דצריך לאחוז העירוב בידו, מצד שני התפארת ישראל (ביצה פ&quot;ב מ&quot;א) ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; אם עדיין לא קנה המאכל דקיי&quot;ל יש ברירה במילי דרבנן, אכן נקטו הפוסקים (דברי מלכיאל ח&quot;ג סי&#x27; ח&#x27;, מנח&quot;י ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ו, שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ט אות ג&#x27;, ח&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ג) דבשעת הדחק יכול לערב אפי&#x27; כשאינו בביתו [ויאמר פת ותבשיל שאקחנו כשאבא לביתי יהיה מעכשיו לעירוב תבשילין] אבל יש מפקפקין על הברכה [ויש מקילין אם המאכל כבר מיוחד להעירוב], אבל לכתחילה יש לאחוז העירוב בידו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני עירוב תבשילין לגבי שאר הכנות מיו&quot;ט לשבת?	"מצינו בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) רע&quot;א (סי&#x27; ש&quot;ב) ס&quot;ל דא&quot;צ עירוב תבשילין ולפיכך מותר לקפל בגדיו מיו&quot;ט לשבת (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וכן סתם השעה&quot;צ (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) לגבי הצעת המטה מיו&quot;ט לשבת&lt;br&gt;2) הא&quot;ר (סי&#x27; ש&quot;ב) ס&quot;ל דצריך עירוב ומהני עירוב (מוזכר במ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וכן הוא פשטות הא&quot;ר (סי&#x27; תרס&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דמחמיר בגלילת ס&quot;ת מפני שלא עירב&lt;br&gt;3) הגר&quot;ז (סי&#x27; תק&quot;ג סע&#x27; ג&#x27;) ס&quot;ל דלא מהני עירוב אלא לצרכי מאכלים, וכן ראינו בשעה&quot;צ (סי&#x27; תרס&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) לגבי גלילת ס&quot;ת מיו&quot;ט לשבת, וכן הוא פשטות הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תקכ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;) [עי&#x27; מש&quot;כ שם], אבל פשוט דמהני עירוב לגבי הדחת כלים דזהו מצרכי הסעודה (גר&quot;ז שם, שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;א אות ב&#x27;)"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להוסיף מים לתוך הדוד ביו&quot;ט כשאינה נצרכת אפי&#x27; אם יבואו אורחים?"	"רשז&quot;א (מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; מ&quot;א) מסתפק בדבר, אבל פשוט לחוט שני (פכ&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דאסור"	סימן תקכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לערב בפת ותבשיל?	"ר&quot;ת ס&quot;ל דצריך לערב בפת ותבשיל דכדי לאפות צריך פת, אבל הר&quot;י ס&quot;ל דסגי בתבשיל לחוד, והב&quot;י הביא כמה ראשונים לכאן ולכאן אבל רובן להקל כהר&quot;י, והכריע בשו&quot;ע דלכתחילה צריך לערב בשניהם אבל בדיעבד אם רק עירב בתבשיל יכול לסמוך על הר&quot;י ומותר לאפות ג&quot;כ, אבל אם נזכר קודם יו&quot;ט לכתחילה יוסיף פת ויאמר בהדין עירובא וכו&#x27; אבל לא יברך שנית (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין צריך לאפות רק לבשל?	"לכו&quot;ע מותר לכתחילה לערב בתבשיל לחוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ נוהגין לעולם לערב גם בפת דלפעמים אופה פשטיד&quot;א ולאו אדעתיה דהוא בגדר אפיה (מטה אפרים סי&#x27; תרכ&quot;ה אלף המגן ס&quot;ק נ&quot;ב, אור לציון פכ&quot;ב אות א&#x27;, פסק&quot;ת הע&#x27; 60)"	סימן תקכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק עירב בפת?	"בודאי לא מהני לבשל [דצריך דבר שראוי ללפת בו את הפת, אבל אין לומר מפני שהוא אפוי ולא מבושל (לפי ר&quot;ת) דפת נמי מקרי מבושל וכמ&quot;ש בקרבן פסח וא&quot;כ פת כולל בישול ואפיה (רא&quot;ש)], אבל לאפות יש בזה מח&#x27; הפוסקים, השבלי הלקט מקיל אבל האו&quot;ז מחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), ומהגר&quot;א משמע דלפי הר&quot;י דתבשיל לחוד סגי לא מהני אבל לפי ר&quot;ת דצריך שניהם פת לחוד מהני לאפות, אמנם השבלי הלקט ס&quot;ל כהר&quot;י דתבשיל לחוד סגי ואפ&quot;ה ס&quot;ל דפת לחוד מהני לאפות (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), ובכל אופן המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) סותם להחמיר כרוב הפוסקים דלא מהני פת לחוד אפי&#x27; לאפות"	סימן תקכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיני מזונות נחשבים כפת לענין עירוב?	"כיון שנאפה דינו כפת ומהני לאפות לפי ר&quot;ת (שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ט אות ב&#x27;), ודוקא כשהם ראוים לקבוע עליהם סעודה (פסק&quot;ת אות ט&#x27;)"	סימן תקכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) תבשיל 2) פת?	"1) כזית אפי&#x27; בשביל אלף [ואפי&#x27; בסופו ולא אמרינן דסגי בשיירים כל שהו כעירובי חצרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], וחידש הא&quot;א מבוטשאטש דצריך שיעור כזית דצל&quot;ח {אבל ממ&quot;ב (סי&#x27; תפ&quot;ו) מבואר דלדרבנן אפי&#x27; לברך סגי בחצי כביצה} 2) לפי הבבלי סגי בכזית, אבל המרדכי הביא ירושלמי דצריך כביצה [ואע&quot;פ שאין לנו הירושלמי מ&quot;מ מסתמא היתה בגרסתם ויש ליזהר בזה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)]. להלכה, פסק המחבר כזית אבל הרמ&quot;א הביא דלכתחילה יהא כביצה [ובדיעבד אם עירב בכזית פת א&quot;צ לחזור ולעשות (חמד משה, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן תקכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה להידור מצוה?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא משל&quot;ה שלא ליקח עצם שפל אלא יקח חתיכה חשובה ולא תהי מצוה זו קלה בעיניך, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דלפיכך יערב בפת שלם ובחתיכת בשר או דגים חשובה [אבל מדינא סגי בפת פרוסה דדוקא בעירובי חצרות בעי שלימה משום קפידא דשכנים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)], ואע&quot;פ שנוהגין לערב בביצה מבושלת מפני שאינה מתקלקלת (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ג) מ&quot;מ בזמנינו שיש לנו מקרר ראוי לערב בדבר חשוב (פסק&quot;ת אות י&quot;ב)"	סימן תקכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לייחד כל התבשילים בביתו לעירובו?	"המנח&quot;ש (ישנה ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ג אות א&#x27;) ס&quot;ל דלא מהני דאינו ניכר שהוא לכבוד שבת, אבל מסיים דמשמע ממאמר מרדכי דמהני בדיעבד"	סימן תקכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ראוי להיות תבשיל לעירוב תבשילין?	"קיי&quot;ל כל&quot;ב בגמ&#x27; דצריך להיות דבר שראוי ללפת בו את הפת ולאפוקי דייסא"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שמלפתין בו את הפת בדייסא?	"משמע בגמ&#x27; מדקרינן להו בבלאי טיפשאי דבטלה דעתן אצל כל אדם (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מיני קטניות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דתלוי במקומן אם דרכן ללפת בהם את הפת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דלפיכך תפוח אדמה יבשה [baked potato] וארבע&quot;ס ופולין שאוכלים יבשים בפנ&quot;ע כדי לשבוע אין מערבין בהם, וכן לא מהני כל מיני טיגונים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק לערב בדבר שאינו רגיל לאכול בכל יום?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מרש&quot;י דבעינן דבר שאין דרכו לאכול בכל יום כדי שיהא מוכח שעושה לכבוד שבת, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ג) דאינו משמע כן מסע&#x27; ו&#x27; דאמרינן דיכול לערב בעדשים, והחיי&quot;א הביא ראיה מרמב&quot;ם דמותר לערב בביצים אע&quot;פ שרגילין בהם בימי החול, אלא פי&#x27; השעה&quot;צ דכוונת רש&quot;י הוא רק לאפוקי פת וכיוצא בו דנאכל רק לשבוע ולא ללפת וזה רגילין הכל לאכול אף בימי החול משא&quot;כ דברים שמלפתין בהם את הפת יכול לערב בהם שלא הכל אוכלים פתן בלפתן בחול"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח התבשיל על הפת?	"המהרי&quot;ל נהג להניח התבשיל על הקערה ולא על הפת משום מיאוס (באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להשתמש בהפת ללחם משנה?	"המהרי&quot;ל נהג לערב בפת שלם ולהשתמש בה ללחם משנה בסעודות שבת, בסעודת שלישית בוצע עליו דכיון דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעבד ביה מצוה אחרינא (באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [דאין עושין מצות חבילות חבילות נאמר רק כשעושה ב&#x27; מצות ביחד בבת אחת (מאירי שבת קי&quot;ז, פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; רע&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח)]"	סימן תקכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לערב 1) בצלי 2) שלוק 3) כבוש 4) מעושן 5) מלוח (שלא בשלו/שבשלו)?	"1) כן 2) כן [שהוא מבושל הרבה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)], ואפי&#x27; להשיטות דשלוק הוי פחות ממבושל לא סגי בכמאכל בן דרוסאי אלא צריך להיות מבושל כל צרכו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) {וחידוש הוא דכמאכל בן דרוסאי לא סגי} 3) הטור משמע דאינו יכול לערב בו, אבל המחבר פוסק כשאר ראשונים דמהני [דהטור ס&quot;ל דהא דאין מערבין בדגים מלוחים היינו כשהיו כבושים ג&quot;כ, אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דדגים מלוחים אינם כבושים (ב&quot;י)] 4) כן [כשראוי לאוכלה מחמת העישון (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] 5) אע&quot;פ שמליח כרותח אינו כמבושל ואין מערבין בו [דלא כחכם צבי (סי&#x27; ק&quot;ל) דמקיל בשעת הדחק בהערינ&quot;ג (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)], אבל אם בשלו אח&quot;כ מותר לערב בו [אע&quot;פ שהיה ראוי לאכילה משעת המליחה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג וס&quot;ק י&quot;ט) "	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כבוש?	"בשאר משקין כ&quot;ד שעות, ובחומץ וציר סגי כדי שיתנו על האור ויתחיל להרתיח. ובכל אופן צריך להיות ראוי לאכילה ע&quot;י הכבישה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני הדחה במים חמים?	בקולי&quot;ס האיספנין שרכין הן וזהו בישולן ונגמרין לאכילה מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ולפי רש&quot;י הם ג&quot;כ מלוחין (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)]	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות מבושלים?	"אע&quot;פ שראוי לאוכלן חי מ&quot;מ מהני בישולם לעירוב כל זמן שדרכן ללפת בהם את הפת (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה תפוחים)"	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי מולח ובישל דגים?	"ליכא איסור בישול עכו&quot;ם על המליחה, ועל הבישול ליכא איסור דכבר ראוי לאכילה. ואפ&quot;ה יכול לסמוך עליו לעירוב תבשילין (גמ&#x27; ביצה ט&quot;ז ע&quot;א, ב&quot;י)"	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לערב במשקה מבושל אם מלפתין בה את הפת?	"הדעת תורה למהרש&quot;ם מקיל בחלב (מובא בבאר משה ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א), אבל שו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;א) ס&quot;ל דצריך להיות רוטב עבה שהיא בכלל תבשיל ולא משקה"	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבשיל קפואה?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ט אות א&#x27;) דמדינא מותר לערב בו דאפשר להפשירו בקלות, ומהיות טוב לחשוש לחומרת הבאר משה לחכות עד שיפשיר אבל לא מעיקר הדין"	סימן תקכז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעדשים שבשולי הקדירה או בשמנונית על הסכין?	"מותר לסמוך עליו אם ע&quot;י גרירה יהיה כזית, ודוקא במקום שמלפתין בהם את הפת (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקכז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לסמוך על תבשיל אחר?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא היש&quot;ש דעדיף לסמוך על תבשיל אחר, וביארו המחה&quot;ש והגר&quot;ז מפני שהוא ביזוי מצוה אבל תבשיל גמור של עדשים מותר לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), והב&quot;ח ביאר היש&quot;ש דלכתחילה מצוה מן המובחר לעשות תבשיל בכוון לשם עירוב [ואולי היינו לצורך שבת וא&quot;צ לשם מצות עירוב בדוקא (ביה&quot;ל ד&quot;ה עדשים)], ומ&quot;מ מדינא כשר לערב בדבר אפי&#x27; אם לא נעשית בשביל העירוב וכמ&quot;ש דמותר לערב בדגים מלוחים שנתבשלו ע&quot;י עכו&quot;ם (ביה&quot;ל שם)"	סימן תקכז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אדם צריך לערב בפנ&quot;ע?	"יש מצוה על כל אחד לערב בפנ&quot;ע, וגם יש ענין על גדול העיר לערב לכל בני העיר [והט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דיש מצוה על הגדול, ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) מנא ליה], וה&quot;ה כל אדם יכול להקנות עירובו למי שנאנס ולא עירב (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א), ונוהגין להדביק פתקאות בבתי כנסיות ובשווקים שיזכרו לעשות עירוב תבשילין (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ד)"	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במעשה בסומא, מדוע מהני העירוב פעם ראשון ולא פעם שני?	"1) הרא&quot;ש פי&#x27; דפושע אינו יכול לסמוך על גדול העיר וכיון דשכח ב&#x27; פעמים הוי פושע&lt;br&gt;2) רש&quot;י פי&#x27; דגדול העיר אינו מכוין להוציא פושע [וכתב הב&quot;י דלפי&quot;ז אם הגדול מכוין בהדיא להוציא אפי&#x27; פושע מהני, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ז) כתב דאפי&#x27; רש&quot;י מודה דאינו יכול לכוין להוציאו בפירוש כיון דזלזל בתקנת חכמים, ומאידך גיסא הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) ס&quot;ל דאפי&#x27; הרא&quot;ש מודה לרש&quot;י דמהני כוונה בהדיא להוציאו]&lt;br&gt;3) הר&quot;ן פי&#x27; דהגדול מכוין להוציא מי שדרכו לסמוך עליו אבל מי שדרכו לערב ע&quot;י עצמו מגלה דעתו דאינו רוצה לסמוך על הגדול {ופעם ראשון דסומא מהני דעדיין לא ידע דיכול לסמוך על הגדול אבל בפעם שני דידע דיכול לסמוך עליו ואפ&quot;ה עירב מעצמו תו לא מצי לסמוך עליו}"	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי 1) ששכח (פעם אחת/שתי פעמים) 2) שנאנס 3) שהניח עירובו ונאבד 4) שלא ידע שצריך לערב [כגון עם הארץ] 5) שסבר שיכול לסמוך על עירובו של הגדול לכתחילה 6) שאפשר לערב ואפ&quot;ה רוצה לסמוך על גדול העיר?	"1) בפעם ראשון - אם שכח מחמת עצלות שלא היה חרד לדבר ה&#x27; הוי פושע ולא מהני, אבל אם סתם שכח מהני (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) [והפנ&quot;י (ביצה ט&quot;ז ע&quot;ב) מחדש דאם שכח כשחל יו&quot;ט ביום ה&#x27; וו&#x27; נקרא כשכח ב&#x27; פעמים רצופים דשכח בערב יו&quot;ט וגם שכח ביום ה&#x27; דהרי אפשר לערב בתנאי]. בפעם שני - אפי&#x27; אם סתם שכח הוי כפושע דניכר דאינו חרד לדבר ה&#x27; ולא מהני כדמבואר במעשה דסומא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) משמע דלפי הר&quot;ן יש מקום להקל כל זמן שלא שכח הרבה פעמים, ולענ&quot;ד אינו משמע כן דכיון דבדרך כלל מערב לעצמו אינו סומך על הגדול ורק בפעם ראשון מהני דעדיין לא ידע הסומא דיכול לסמוך על הגדול, וצ&quot;ע}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא כנסת יחזקאל (סי&#x27; כ&quot;א) דפשוט לו להקל בשני רגלים שאינם רצופים [וכן נקט הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ח)], ואפי&#x27; ברצופים רצה לחדש דלא מקרי פושע אלא לפי טעמו דרבא אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כטעמו של רב אשי שלא לזלזל במלאכת יו&quot;ט לא מקרי פושע אפי&#x27; אחר כמה פעמים, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ח) רוצה להקל בזמנינו דאנו טרודים הרבה ואפי&#x27; אם שכח הרבה פעמים לא מקרי פושע, ור&quot;י באק מצדד דבזמנינו דנוהגין לכתחילה שכל אחד מערב בפנ&quot;ע א&quot;כ ליכא קפידא במה שהוא לא רצה לסמוך על הגדול וממילא אפי&#x27; נשכח הרבה פעמים יכול לסמוך על הגדול ע&quot;פ שיטת הר&quot;ן, ונמצאת למעשה יש הרבה מקום להקל בזה&quot;ז אפי&#x27; במי שנשכח יותר מפעם אחת 2) מהני 3) מהני [ולא חיישינן להר&quot;ן דס&quot;ל דגילה דעתו דאינו רוצה לסמוך על הגדול] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), וה&quot;ה אם לא היה כשר מתחילה כגון שהיה פחות מכזית (א&quot;א מבוטשאטש, חוט שני פכ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), דלא ככה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;א) דמחמיר בזה 4) מהני (רמ&quot;א), וה&quot;ה אשה שאין לה בעל ואינה יודעת לערב (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ד) 5) מהני (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 6) המחבר מחמיר כהרא&quot;ש ורש&quot;י דלא מהני עירובו של הגדול דזה נקרא פושע מפני שראוי לכל אחד לערב בפנ&quot;ע כדי שיזכור דאסור לבשל מיו&quot;ט לחול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא שכמה פוסקים ס&quot;ל כהר&quot;ן דמהני עירובו כל זמן שהוא סומך עליו, והכריע המ&quot;ב דאפשר בדיעבד לסמוך על פוסקים אלו במקום שמחת יו&quot;ט [והמור וקציעה מקיל אפי&#x27; לכתחילה לעשות הכי, אבל השיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&#x27;) דאין לסמוך עליו דהרבה ראשונים ס&quot;ל דנקרא פושע מפני שתקנו חז&quot;ל שכל אחד יערב בפנ&quot;ע]"	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות שליח לעשות עירוב תבשילין?	לכו&quot;ע יכול לעשות שליח לעשות עירוב תבשילין [ומ&quot;מ מצוה בו יותר מבשלוחו (כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ז)], והא דאמרינן דלפי רש&quot;י והרא&quot;ש לא מהני גדול העיר היינו כשגדול הודיע להם לאחר המעשה שעשה להם עירוב אבל אם הגדול נמלך בהם בשעת עשייתו והם נתרצו בו מהני לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כבר עירב לעצמו, האם יכול לחזור ולערב בשביל עירו?	"כן, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומצוה) מסתפק אם יכול לברך על זה דאינו יודע אם יצטרכו לזה דאפשר דכל בני העיר יערבו מעצמן, ועוד מסתפק הביה&quot;ל אם צריך לזכה להם תבשיל אחר או יכול לערב עוד הפעם בתבשיל זו {ולכאורה פשוט דאם יש לה ב&#x27; כזיתים יכול להקנות להם כזית אחד}"	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בן חו&quot;ל יכול לעשות בן א&quot;י שליח לערב בשבילו?	"החיד&quot;א (חיים שאל ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ד אות נ&quot;ד) דן בזה אם אמרינן דאינו מחויב בדבר ואינו יכול להיות שליח, ועי&#x27; באר משה (ח&quot;ז עמ&#x27; ש&quot;ה), ולמעשה החוט שני (פכ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תקכז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המערב בשביל אחרים, האם צריך דעת?	המערב צריך לידע למי הוא מערב בשביל [אבל א&quot;צ לפרט שמם] אבל המתערב א&quot;צ לידע בשעת ההנחה ורק בשעה שהוא מבשל צריך לידע שיש עירוב שהונח בשבילו	סימן תקכז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גדול העיר מערב בשביל כל העולם?	"כתב הר&quot;ן דמסתמא דעתו רק על מי שנמצא בתוך תחום העיר, אבל כתב המגיד משנה בשם הרשב&quot;א דיכול להתנות בפירוש לכלול גם אלו שיכולים לבא דרך עירוב תחומין [ואם רגיל לערב עירוב תחומין וגדול העיר יודע זה אפי&#x27; מסתמא מהני (צל&quot;ח, כה&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ב)], אבל אם אינם יכולים לבא אפי&#x27; דרך עירוב תחומין אינו יכול לכלול אותם בתוך עירובו (שו&quot;ע ורמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח - כ&quot;ט)"	סימן תקכז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גדול העיר צריך להכריז שהוא הניח עירוב בשביל כל בני העיר?	"איתא בגמ&#x27; דר&#x27; יעקב בר אידי הכריז שהוא עירב בשביל כל בני העיר, אבל כתב הר&quot;ן דאם רגיל לערב בשביל כל הבני העיר א&quot;צ להכריז אלא יכול לסמוך עליו מסתמא (רמ&quot;א) [אבל מה שנדפס בסידור הנוסח לומר שהוא בשביל כל בני העיר אינו מספיק דאין הכל יודעים שצריך אף לזכות בשביל כולם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)]"	סימן תקכז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעירב מערב יו&quot;ט ואח&quot;כ הלך לעיר אחרת?	"השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ב) הביא שהשפת אמת (ביצה ט&quot;ז ע&quot;ב) מסתפק בדבר זה דלכאורה תלוי במח&#x27; רש&quot;י והרשב&quot;א דלפי רש&quot;י מהני אע&quot;פ שהוא חוץ לתחום ולפי הרשב&quot;א לא מהני, והוסיף דאפי&#x27; להרשב&quot;א יתכן דהכא עדיף דהרי התחיל לבשל לצורך שבת ורק אח&quot;כ הלך למקום אחר ואינו דומה לגדול העיר, ולמעשה הכריע דלכתחילה יש להחמיר אבל בדיעבד יש מקום להקל, אכן קשה לסמוך על זה דהרי אינו פשוט דרש&quot;י ס&quot;ל דמהני כשהוא חוץ לתחום דהרי הב&quot;ח כתב דרק מהני כשעשה עירוב תחומין, ועוד דוחק לומר דמהני מה שהתחיל לבשל מבעוד יום דהרי פשוט דאם נאבד קודם יו&quot;ט או אפי&#x27; באמצע יו&quot;ט לא מהני עירובו וכשהוא הולך חוץ לתחום הוי כנאבד, וכן נקט הציץ אליעזר (חי&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ה) דפשוט דלא מהני עירובו כלל, ועדיין יש לדון אם יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר, ולכאורה פשוט דאם הלך לעיר אחרת קודם יו&quot;ט יכול לסמוך על גדול העיר אבל אם הלך לבית חולים באמצע יו&quot;ט אינו יכול לסמוך על גדול העיר דאפי&#x27; אי אמרת דהוא מתנה בפירוש לערב בשביל כל מי שבא לבית חולים ביו&quot;ט מ&quot;מ אינו ראוי לו מתחילת יו&quot;ט {אבל מסתבר לומר דעירובי תבשילין אינו תלוי בבין השמשות והא ראיה אם נאכל עירובו תו לא מצי לבשל אע&quot;פ שהיה לו בין השמשות ה&quot;נ אם נעשה עירובו באמצע יו&quot;ט יהא חל עירובו, וכן מצינו דיכול להקנות קמחו לחבירו באמצע יו&quot;ט ואז מותר לחבירו לבשלו, וה&quot;נ מסתבר לומר דאם גדול העיר כוון להוציאו בפירוש מהני אפי&#x27; אם היה חוץ לתחומו בין השמשות, וכן מבואר מר&quot;ן (ביצה י&quot;ז ע&quot;א) דכתב דעירובי תבשילין אינן דומין לעירובי תחומין דהתם קונה שביתה בין השמשות אבל בעירובי תבשילין כל שעה ושעה הוא מתיר, וע&quot;ע ברשב&quot;א (שם) דמשמע דבאמת תלוי בבין השמשות אלא דהקילו לו, אבל למעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) דאלו שאינם יכולים ביו&quot;ט אינם בכלל העירוב אפי&#x27; אם התנה בפירוש, וצ&quot;ע}, ולמעשה הכריע הפסק&quot;ת (הע&#x27; 149) דאין להקל בבית חולים אלא לגבי הדלקת נרות בצירוף השיטות דא&quot;צ לערב כלל, ולכאורה יש עצה אם הגוי מנהג שיכול ליקח עמהם העירוב דהוי אמירה לנכרי להוציא העירוב חוץ לתחום במקום צורך (וכן הסכים הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א), ואם נשאר בני בית דג&quot;כ צריכים העירוב הם יכולים לסמוך על הגדול העיר"	סימן תקכז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי לזכות בהעירוב בשביל אחרים?	"כל מי שצריך עירוב מצד עצמם יכולים לזכות בעד אחרים, ובענין אשתו שמעלה לה מזונות או גדול שסומך על שלחן אביו יש בזה מח&#x27; רמב&quot;ם ורא&quot;ש ובדיעבד סומכים עליהם לקולא, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו), ואם אשתו אינה אוכלת עמו בודאי צריכה עירוב תבשילין ויכול לזכות על ידה [ובענין זה אינו דומה לעירוב חצרות] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן תקכז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלמנה שגרה בביתו אבל אינה אוכלת על שלחנו?	צריכה עירוב בפנ&quot;ע ויכול לזכות על ידה, ואם אינה יודעת לערב צריך לערב בשבילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח)	סימן תקכז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשזוכה בעירוב, כמה צריך להגביהו?	צריך להגביהו טפח מן הקרקע או שלחן (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)	סימן תקכז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שרגיל לערב לאחרים?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק י..) הביא גן המלך דא&quot;צ לזכות לאחר בשבילם דהוי כמכירי כהונה, אכן הביא מחיד&quot;א (טוב עין סי&#x27; י&quot;ח ס&quot;ק צ&#x27;) שחולק עליו ודוחה ראיותיו"	סימן תקכז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומר הברכה?	חוזר ונוטל העירוב מיד הזוכה ויברך על מצות עירוב ואומר נוסח העירוב, וע&quot;ע בשע&quot;ת (ס&quot;ק י.) דהביא מנהג לברך ולומר הנוסח תחילה ואח&quot;כ לזכה לו לאחר	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח העירוב?	"בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא [ולאפוקי מרה&quot;י לרה&quot;ר ומרה&quot;ר לרה&quot;י (עבוה&quot;ק, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג) ס&quot;ל דאין נוהגין לאומרה] [ואם רוצה לשחוט גם יאמר &quot;ולשחוט&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), ואין נוהגין כן (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ג)] ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת לנא ולפלוני או לכל בני העיר הזאת (טור, שו&quot;ע)"	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לעיכובא לומר 1) כל הנוסח 2) ההוספות?	"1) הרמ&quot;א (לקמן סע&#x27; כ&#x27;) ס&quot;ל דהוא לעיכובא אבל היש&quot;ש ס&quot;ל דאינה לעיכובא דהעיקר הוא להכין תבשיל להתיר לו בישול (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן בסע&#x27; כ&#x27; 2) הרמ&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; אם אמר למעבד כל צרכנא הוי לעיכובא לפרט לבשל וכו&#x27;, ומ&quot;מ מודה דאינו מעכב לומר להדליק שרגא ולהוציא דהרבה סוברים דא&quot;צ לומר דברים אלו אפי&#x27; לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו מבין לשון הקודש?	"צריך לומר הנוסח בכל לשון שהוא מבין שהרי צריך לומר בפיו שהוא סומך על עירובו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט - מ&#x27;) [מה שנקט הרמ&quot;א &quot;לשון הקודש&quot; ר&quot;ל לשון תרגום (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תל&quot;ד ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שליח עושה עירוב בשביל אחר האם הוא יכול לברך 1) בתבשיל של המשלח 2) בתבשיל של השליח?	1) כתב הגר&quot;ז דלפי היש&quot;ש דהאמירה אינו מעכב א&quot;כ כבר נעשה העירוב ע&quot;י המשלח והשליח אינו עושה כלום ואינו יכול לברך אבל לפי הרמ&quot;א דהאמירה מעכבת א&quot;כ השליח עושה העירוב ויכול לברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומברך) {ולמעשה ספק ברכות להקל} 2) משמע מביה&quot;ל דכיון שהתבשיל לכו&quot;ע מעכבת פשוט שהשליח יכול לברך, וכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה ומצוה) דמסתפק אם גדול העיר יכול לברך כשהוא רק מערב בשביל בני העיר ששכחו מפני שאינו יודע אם באמת אחד שכח אבל משמע דאם ודאי אחד שכח יכול לברך בשבילו	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה אם הוא מערב עירוב תבשילין ועירוב חצרות בבת אחת?	"כתב רע&quot;א שהוא מברך על מצות עירובין, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו)"	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנשים צריכות לשמוע ברכת העירוב והנחתו?	"הנשים אומרות שהן צריכות לשמוע הברכה מפני שהן עוסקות בצרכי שבת, אבל כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) דהוא הידור מצוה ואינו מעכב, ולא נזכר בשום מקום ואין בזה טעם כלל"	סימן תקכז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הניח עירוב, האם מותר לבשל מיו&quot;ט ראשון לשבת?	"אסור, ויש לזה ב&#x27; טעמים, הרא&quot;ש (תשובות כלל כ&quot;ג סי&#x27; ח&#x27;) כתב מפני שיש יו&quot;ט שני ואינו יכול לעשות מלאכה ביו&quot;ט אם אפשר לעשות המלאכה בחול, והר&quot;ן הביא מרבינו אפרים דהתירו שבות קרובה ולא שבות רחוקה (ב&quot;י)"	סימן תקכז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יהיה לו אונס ולא יוכל לבשל ביו&quot;ט שני?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) רצה לתלות שאלה זו בטעמים הנ&quot;ל ולפי טעם אחד מותר ולאידך טעם אסור [המהח&quot;ש גרס לטעם שני מותר, והגר&quot;ז גרס דלטעם ראשון מותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)] והעלה בצ&quot;ע, ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח) דאסור דהרבה סוברים דלא הקילו אלא סמוך לשבת, וכן לפי טעם הרא&quot;ש אסור דאנן בקיאי בקביעי דירחא וערב שבת הוי כחול ופשוט דבערב שבת שהוא חול גמור אסור לבשל ביו&quot;ט ביום ה&#x27;"	סימן תקכז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר ובישל מיו&quot;ט ראשון לשבת?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא ראיה משו&quot;ע לקמן (סע&#x27; כ&quot;ג) דאם בישל ביו&quot;ט באיסור מותר לאוכלו בשבת או בחול, וה&quot;נ מותר לאוכלה בשבת, והיש&quot;ש חולק עליו דשאני התם דאין לו מה יאכל משא&quot;כ הכא יש לו אפשרות לבשל ביו&quot;ט שני, והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א) על היש&quot;ש דמבואר שם דמותר לאוכלו בחול, ש&quot;מ דאינו היתר מיוחד למי שאין לו מה לאכול בשבת, וכ&quot;ת דשבת חמירא טפי משום הכנה זה אינו דלגבי איסור מלאכה לא עדיף חול משבת, אלא ש&quot;מ דחז&quot;ל לא אסרו בדיעבד מי שבישל ביו&quot;ט, וכן פסקו המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ד) כהט&quot;ז"	סימן תקכז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם טובים אם ישחוט אותם ביו&quot;ט ראשון?	"כתב הרדב&quot;ז (ח&quot;ב סי&#x27; תקצ&quot;ד) דאם הם טובים אם שוחטם ביום ראשון ולבשלם ביום שני מותר לשוחטם ביום ראשון, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דהיינו דוקא כשצריך להם ביום ראשון או שיאכל ממנו קצת, אכן מבואר ברדב&quot;ז בפנים דהוא התיר אפי&#x27; אם אינו אוכל ממנו כלל, אבל למעשה הרבה אחרונים חולקים על הרדב&quot;ז ואין להקל (כה&quot;ח ס&quot;ק פ&quot;ט)"	סימן תקכז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים שתקנו עירובי תבשילין?	רבא ס&quot;ל כדי שיברור מנה יפה לשבת, רב אשי ס&quot;ל כדי שיאמרו אין אופין מיו&quot;ט לשבת ק&quot;ו מיו&quot;ט לחול	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לעשות העירוב מיו&quot;ט אחד ליו&quot;ט אחר?	"יש בזה כמה שיטות בב&quot;י:&lt;br&gt;1) הרא&quot;ש (ע&quot;פ הב&quot;י) ס&quot;ל דלפי רבא דהוא למנה יפה צריך להיות דוקא לאותו יו&quot;ט, אבל אנן קיי&quot;ל כרב אשי דהוא לזכור דאסור לבשל מיו&quot;ט לחול וא&quot;כ מותר להניח עירוב תבשילין לכל יו&quot;ט שבשנה&lt;br&gt;2) הגהות מיימוניות ס&quot;ל כרבא ואפ&quot;ה ס&quot;ל דמותר להניח עירוב מימים ראשונים דסוכות עד ימים אחרונים דסוכות [אבל לא ליו&quot;ט דכל השנה]&lt;br&gt;3) הכל בו ס&quot;ל דנוהגין להניח העירוב רק בערב יו&quot;ט ואין לשנות המנהג בלא ראיה ברורה [והט&quot;ז ס&quot;ל דמחמיר מפני שחושש לטעמא דרבא, אבל מבואר משאר האחרונים דהכל בו קאי אפי&#x27; לרב אשי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו)]&lt;br&gt;להלכה, קיי&quot;ל כרב אשי ופסק המחבר דלכתחילה יש להניח העירוב רק בערב יו&quot;ט [כדעת הכל בו] אבל בדיעבד מהני אפי&#x27; אם הניחו לכל השנה [כדעת הרא&quot;ש] (מ&quot;ק ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לכתחילה לבשל בתבשיל בערב יו&quot;ט בדוקא?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לכתחילה) דמשמע מב&quot;י דלפי הכל בו טוב לבשל התבשיל בדוקא בערב יו&quot;ט, אבל פשוט דאפי&#x27; אם בשלו קודם לכן מותר לכתחילה להניחו לשם עירוב בערב יו&quot;ט"	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לערב בליל ערב יו&quot;ט?	"השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ט אות ד&#x27;) כתב דבשעת הדחק שירא שישכח ביום יכול לערב מבערב ולברך, ומאן דלבו נקפו לא יברך {וצ&quot;ב דמשו&quot;ע משמע דמדינא קיי&quot;ל דאפשר לערב בברכה אפי&#x27; כמה ימים קודם יו&quot;ט וא&quot;כ אין מקום ללבו לנקוף}, ופשוט להתשובות והנהגות (ח&quot;ו סי&#x27; קכ&quot;ד) דמותר לכתחילה לערב בברכה מבערב"	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח עירובו לכל השנה ונזכר לערב קודם יו&quot;ט?	"לא יסמוך על עירוב הראשון אלא יערב עכשיו מחדש אבל אינו יכול לברך שנית (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), ויש עצה מבאר משה (ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ג) דמי שיתירא שישכח יכול לומר הנוסח בלא ברכה בתנאי כמה ימים קודם יו&quot;ט שאם יזכור יהא בטל ומבוטל ואח&quot;כ אם נזכר ערב יו&quot;ט יכול לומר הנוסח שנית ובברכה"	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מערב לכל השנה, 1) מה יאמר בנוסח בהדין עירובא 2) האם צריך כזית וכזית לכל יום טוב בפנ&quot;ע?	"1) יכלול &quot;שבתות אחרות שיגיעו סמוך ליו&quot;ט&quot; בתוך הנוסח (ביה&quot;ל ד&quot;ה לסמוך) 2) הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) מצדד מן הסברא דצריך כזית לכל יו&quot;ט בפנ&quot;ע אבל מדייק מלשון הפוסקים דסגי בכזית אחת, ומירושלמי ג&quot;כ מבואר דסגי בכזית אחת אבל התם מיירי מימים ראשונים לימים אחרונים ואפשר דשאני התם דאותו יו&quot;ט נחשב כאחד, ולמעשה הכריע הביה&quot;ל דבאותו יו&quot;ט יכול לסמוך על הירושלמי דסגי בכזית אחת אבל ליו&quot;ט אחר אין להקל אלא אם יש כזית לכל אחד ואחד, ומסיים דפשוט דאם חוזר ואומר ערב יו&quot;ט בהדין עירובא וכו&#x27; מהני אם נשאר כזית אחת דהשתא הוי כאילו מערב מחדש"	סימן תקכז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאכל או נאבד עירובו 1) קודם שבישל לשבת 2) אחר שבישל לשבת 3) קודם יו&quot;ט?	"1) אם לא נשתייר כזית תו לא מצי לבשל לשבת 2) מה שבישל כבר מותר לשבת, אבל לכתחילה לא יאכלנו מיד אלא יניח אותו ללחם משנה בערבית ושחרית ויבצע עליו לסעודת שלישית כיון דאיתעביד בו מצוה חדא וכו&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) 3) צריך להניח עוד עירוב בברכה (לקט הלכות יו&quot;ט פי&quot;ז סע&#x27; י&quot;ב בשם ריש&quot;א)"	סימן תקכז סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח פת ותבשיל, ונאכל 1) הפת 2) התבשיל?	"1) אין בכך כלום, ואפי&#x27; אם יו&quot;ט חל ביום ה&#x27; וו&#x27; א&quot;צ לחזור ולערב הפת ביום ה&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו) 2) השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא שו&quot;ת פנ&quot;י (ח&quot;ב או&quot;ח סי&#x27; ט&quot;ו) דכתב המחמיר תבא עליו ברכה והמקיל לא הפסיד {אבל כפשוטו דינו כמ&quot;ש לעיל דלא מהני פת לבד אפי&#x27; לאפות בו, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ו - כ&quot;ז)}"	סימן תקכז סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נאכל עירובו ע&quot;י עכבר האם אפשר לסמוך על גדול העיר?	חידש הא&quot;א מבוטשאטש דהוי כפושע ואינו יכול לסמוך עליו {והכל לפי המצב, ונראה דהיכא דלא פשע יכול לסמוך על הגדול העיר ולא אמרינן דברכתו על העירוב היה לבטלה דאדרבה מה הבישל קודם שנאכל עירובו היה על סמך עירובו ורק לאחר שנאכל סומך על עירובו של גדול העיר}	סימן תקכז סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל בעיסתו ונאכל העירוב?	"אמר אביי גומר, והרא&quot;ש מסתפק אם ר&quot;ל גומר כל צרכי שבת או רק גומר עיסתו [וגם יכול לאפותה] ורצה לדייק מלשון &quot;גומר&quot; ולא נקט גומרה דיכול לגמור כל צרכי השבת אבל למעשה מסיים דהדבר שקול עד יבוא מורה צדק, ולפיכך פסק המחבר שרק יגמור אותה עיסה [וה&quot;ה בתבשיל אם התחיל לחתוך הלפתות יכול לגמור בישולו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)], ואע&quot;פ שהביה&quot;ל (ד&quot;ה גומר) הביא הרדב&quot;ז ושמ&quot;ק דמקילין לגמור כל צרכי שבת מ&quot;מ מבואר מהרמב&quot;ם וראב&quot;ד ומפשטות רש&quot;י דאסור ולפיכך אין נכון לזוז מפסק השו&quot;ע ואחרונים"	סימן תקכז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאבד עירובו אחר שבישל לצורך יו&quot;ט?	"חידש הראב&quot;ד דיכול ליקח מה שבישל היום לצורך יו&quot;ט ולהניחו לצורך שבת [אבל לא לצורך חול דלא מהני עירוב לזה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו)] ועכשיו יבשל לצורך יו&quot;ט, וציטט המגיד משנה דסברא נכונה היא, וכן פסק המחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [ותמה ר&quot;י באק דמבואר לעיל (סי&#x27; תק&quot;ו סע&#x27; ז&#x27;) דכל זמן שיש לו פת אסור לאפות עוד פת ביו&quot;ט וה&quot;נ עכשיו שיש לו מאכלים שראוין ליו&quot;ט למה מותר לבשל עוד, וצ&quot;ל דיש חשיבות למאכלי שבת אפי&#x27; אם אין לו עירוב, ונמצאת לפי&quot;ז מי שלא הניח עירוב ובישל כל צרכי שבת מערב יו&quot;ט מותר לו לבשל ביו&quot;ט צרכי יו&quot;ט, וצ&quot;ע]"	סימן תקכז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקט הראב&quot;ד אפה ולא בישל או בישל ולא אפה?	"1) המגיד משנה כתב דהוא לאו בדוקא וה&quot;ה אם אפה ובישל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [והדין אמת אלא שהלשון דחוק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה)]&lt;br&gt;2) המאמר מרדכי הביא דקמ&quot;ל דמותר לו לגמור רק המלאכה שהתחיל ולא לעשות שאר צרכים וכמ&quot;ש למעלה בסע&#x27; י&quot;ז (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה)"	סימן תקכז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עירוב תבשילין להדלקת נרות?	"הרא&quot;ש והר&quot;ן ס&quot;ל דצריך עירוב תבשילין להבערה, וכתב הב&quot;י דמדהשמיט הרמב&quot;ם והרי&quot;ף הדלקת נרות מנוסח העירוב ש&quot;מ דס&quot;ל דא&quot;צ עירוב להדלקת נרות {ואפשר דזהו הרמב&quot;ם לשיטתו דס&quot;ל דמותר לעשות הבערה והוצאה אפי&#x27; שלא לצורך כלל, וכ&quot;כ שו&quot;ת משכנות יעקב (סי&#x27; קמ&quot;ב)}, והמחבר הביא השתי שיטות, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) השיג עליו דהרמב&quot;ם מודה דצריך עירוב להדליק נרות אלא דס&quot;ל דלא מזכיר בהנוסח אלא העיקר סעודה וכל שאר מילי גרירי אבתרייהו, אבל מבואר מהרשב&quot;א בעבוה&quot;ק והר&quot;ן דיש שיטה דס&quot;ל דא&quot;צ עירוב כלל להבערה והוצאה, והב&quot;ח ס&quot;ל כהב&quot;י וכדאי לסמוך עלייהו להדלקת נרות שבת שהיא מצוה, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;א) הביא כמה ראשונים דמחמירים דאסור להדליק בלא עירוב ולפיכך כתב דנכון להקנות הנרות לאחרים והם ידליקו או רק ידליק נר אחד, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ח) מקיל מטעם אחר דמותר להדליק נרות אם צריך להם באותה שעה ולפיכך מותר להדליק נרות ביו&quot;ט סמוך לשקיעה כדי להרבות נרות"	סימן תקכז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על עירובו אם א&quot;צ לערב אלא להדלקת נרות?	"כיון שהוא מח&#x27; אם צריך לערב אינו יכול לברך על עירובו (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ז אות ט&#x27;, מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; נ&quot;ח אות ג&#x27;, כה&quot;ח ס&quot;ק קי&quot;ג), אבל אם צריך לעשות רק מלאכה דרבנן יכול לברך (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תקכז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משרתו לא עירב?	"כתב היש&quot;ש כל מי שאינו יכול לערב על ידם נטפל לעירובו וא&quot;צ לערב בפנ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו), ולפי&quot;ז כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מי) כיון דקיי&quot;ל (לעיל סי&#x27; שס&quot;ו) דיכול לערב ע&quot;י משרת ישראל ש&quot;מ דאינן נטפלין לעירובו וצריכין לערב בפנ&quot;ע, אכן המחה&quot;ש משמע דכיון דאוכלים מאכליו ותבשיליו ממילא נגררין בתר עירובו, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע, ולמעשה משעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דמחמיר דהמשרת נמי יעשה עירוב בפנ&quot;ע [ור&quot;י באק רצה ליישב דהרא&quot;ש מיירי באשתו והתם בדוקא מתלי תלי בהדדי דאם היא נטפלת לעירוב דידיה ממילא אינו יכול לערב על ידה דיד אשתו כיד בעלה משא&quot;כ במשרת אפי&#x27; אם הוא נטפל לעירובו מ&quot;מ מצי למימר דיכול לערב על ידו דאינו כיד בעה&quot;ב, ויש להוסיף דכן מבואר מבן גדול הסומך על שלחן אביו דיש מח&#x27; ראשונים אם יכול לערב על ידו ומצד שני לא שמענו דיש מקום להחמיר שהוא יעשה עירוב מעצמו, ודחה החוט שני (פכ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דאפשר דבן גדול נטפל לגמרי לעירובו של אביו משא&quot;כ משרת אינו נטפל כ&quot;כ]"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן נשוי שהולך ליו&quot;ט אצל הוריו?	"אפי&#x27; את&quot;ל דמשרת נטפל לעירוב של בעה&quot;ב יש להסתפק דדלמא דוקא משרת דהוא קבוע אצלו משא&quot;כ בן נשוי שהולך רק ליו&quot;ט אינו קבוע ואינו נטפל לעירובו, וכן החמיר החוט שני (פכ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דאורח או בן נשוי יזכה בהעירוב קודם שבעה&quot;ב יברך עליו, אכן הא&quot;א מבוטשאטש משמע דהמנהג להקל, ע&quot;ש, אבל מסיים דפשוט דשני בעלי בתים הדרים בבית אחד כל אחד ואחד חייב בעירוב בפנ&quot;ע, וכ&quot;כ שש&quot;כ (פ&quot;ב סע&#x27; י&quot;ג) {ובדיעבד אם כבר עירב הבעה&quot;ב לא מהני לזכות בו אח&quot;כ וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; ז&#x27;) בגדול העיר דעירב לעצמו ואח&quot;כ רוצה לערב בשביל העיר אלא צריך לערב מעצמו, וכפשוטו יכול לחזור ולערב בברכה דאפי&#x27; להאשל אברהם מבוטשאטש דס&quot;ל דיוצא בבעה&quot;ב מ&quot;מ הרשות בידו להוציא עצמו ממנו ולעשות עירוב בפנ&quot;ע וכמ&quot;ש בגדול העיר שעושה עירוב בשביל כל העיר ואפ&quot;ה כל אחד ואחד יכול לעשות עירוב בפנ&quot;ע אבל למעשה הבוטשאטשר כתב דאינו נכון להרבות בעירובין ובברכות, ועל כן טוב יותר לערב בלא ברכה, וכן פסק הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א}"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שלא עירב, האם מותר 1) לו 2) לאחרים, לבשל?	"1) אסור לו לבשל לגמרי אפי&#x27; בקמחו של אחרים ובשביל אחרים דזהו פשטות הברייתא [דלא כבעל העיטור דמקיל לו לבשל בקמחו של אחרים בשביל אחרים (טור)], ואפי&#x27; בביתו של אחרים אסור דאין העולם יודעים שהוא בשביל אחרים (טור) א&quot;נ חז&quot;ל אסרוהו שלא לבשל אפי&#x27; בשביל אחרים (ב&quot;י) 2) אסורים לבשל בשבילו בקמח שלו אבל מותרים לבשל בשבילו בקמח שלהם (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ד) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&#x27;) דמשמע דאפי&#x27; בקמח שלהם אינו מותר אלא בקדירה אחת, וצ&quot;ע]"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה העצה למי ששכח לעשות עירוב?	"יקנה קמחו לאחרים שעירבו ע&quot;י קנין משיכה או הגבהה [ולא סודר דנראה כמקח וממכר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מחה&quot;ש)] דמותר לצורך מצוה {ואע&quot;פ דאמרינן לעיל (סי&#x27; תקט&quot;ז סע&#x27; א&#x27;) דמותר לשלוח מתנות ביו&quot;ט י&quot;ל דהתם מותר מפני שמחת יו&quot;ט אבל הכא ליכא שמחת יו&quot;ט ע&quot;י מתנה זו} ואז מותר להם לבשל בשבילו (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם אין לו אחרים להקנות קמחו?	"רב הונא אמר דהחז&quot;ל הקילו לו לאפות פת אחד ותבשיל אחד ולהדליק נר אחד כדי חייו, והרא&quot;ש ועוד ראשונים פסקו כוותיה, אכן הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הביאו היתר זה, וביאר הב&quot;י דס&quot;ל כרבא דהוא בתרא אע&quot;פ דיש ברייתא כוותיה דרב הונא [ותמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;א) מנא לן דרבא חולק על רב הונא]. להלכה, המחבר הביא היתר ביש אומרים"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל פת אחד?	"מותר לאפות פת אחד גדול שיהיה די לו לכל השבת, ואם יש לו כבר פת אחד אסור לאפות עוד פת בשביל לחם משנה {ומשמע דאינו יכול לאפות ב&#x27; חלות קטנות בשביל לחם משנה דלא ההתירו אלא לאפות פת אחת ותו לא}, אמנם אם הפת שיש לו אינו מספיק לו לכל השבת מותר לאפות עוד פת (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ט)"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל נר אחד?	"כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ז אות ט&#x27;) דמותר להדליק נר אחד דוקא במקום דליכא חשמל, וממילא במקום דאיכא חשמל אינה יכולה להדליק אלא יכולה להשתתף עם אשה אחרת [כגון שיתנה לה מאכל שוה פרוטה]"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאפות פת אחד אם יש לו אחרים שיכול להקנות קמחו?	"הרא&quot;ש מחמיר דאינו יכול לאפות פת אחד, והרשב&quot;א ותשובת אשכנזית מקילין, והב&quot;י מסתפק בדעת הטור. להלכה, הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר כהרא&quot;ש, אבל שאר האחרונים מקילין כהרשב&quot;א (יש&quot;ש, מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א), אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;ו) מצדד להחמיר בצירוף שיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם דלית להו היתר זה כלל אבל מסיים דהמקיל יש לו על מי לסמוך [אבל מדגיש במ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;א) דעדיף טפי להקנות לאחרים כדי שיוכל לברך על לחם משנה]"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעירב אבל לא אמר הנוסח?	"כתב הרמ&quot;א דהנוסח לעיכובא ואפי&#x27; אם אמר יהא שרי לן למעבד כל צרכנא לא מהני [וביאר הלבוש דמשמע שהוא רוצה לעשות כל המלאכות, והקשה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ב) הרי התבשיל מוכיח עליו], ואם רק אמר לאפויי ולא הזכיר בישול והטמנה אסור בהם {אבל משמע דמותר באפיה} (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג), אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא המהרש&quot;ל דס&quot;ל דנוסח זה לא נזכר בבבלי אלא בירושלמי ומשמע דהוא רק למצוה לכתחילה ולא לעיכובא (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;א). להלכה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ד) דיש להחמיר כהרמ&quot;א [דהמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) נמי חולק על המהרש&quot;ל] ואם נזכר קודם יו&quot;ט יחזור ויטול העירוב בידו ויאמר הנוסח [ולא יברך שנית אם כבר בירך {אבל משמע דאם בתחילה לא בירך עכשיו יכול לברך דלא נגמר העירוב עד הערב, ועוד י&quot;ל דיבטל עירוב הראשון וחוזר ומערב מחדש בברכה (עם ר&quot;י באק)}], ואם נזכר בערב שבת יקנה קמחו לאחרים ואם ליכא אחרים יכול לסמוך על המהרש&quot;ל, ואם נזכר ביום ה&#x27; ביו&quot;ט ראשון יניח העירוב בתנאי ויאמר הנוסח בלא ברכה"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר הנוסח אבל שכח הברכה?	לכו&quot;ע הברכה אינה מעכבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד)	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתענה ביו&quot;ט האם מותר לו לבשל בשביל אחרים?	"הרמ&quot;א הביא מהר&quot;י ווייל דמחמיר כיון שאינו יכול לבשל לעצמו אינו יכול לבשל לאחרים וכמ&quot;ש מי ששכח לערב אינו יכול לבשל בשביל אחרים, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דה&quot;ה ביו&quot;ט שחל בערב שבת דאינו יכול לבשל לשבת אפי&#x27; אם עירב דליכא הואיל ואי מקלעי אורחים דאסור לו לבשל בשביל האורחים"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן הואיל ואי בעי מתשיל על נדרו?	"1) תי&#x27; המהר&quot;י ווייל דלא מהני הואיל אלא כשהוא בלא&quot;ה אפשר לבשל שאר דברים אז מהני הואיל דאף יכול לבשל דברים אלו (מובא במג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב) {וצ&quot;ע דאפי&#x27; מי שמתענה אפשר לו לחמם מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו}&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; המהר&quot;י ווייל דמי שמתענה ביו&quot;ט צריך ללמוד כל היום כיון דאינו מקיים חציו לכם צריך לעשות כולו לה&#x27; ועל כן אינו יכול לבשל (מובא במג&quot;א שם) [אכן הדרכ&quot;מ לקמן (סי&#x27; תקכ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) השיג עליו דעצם התענית מקרי כולו לה&#x27;, ועוד זה נחשב לכם דתענוג הוא לו]&lt;br&gt; 3) המג&quot;א (שם) תי&#x27; דלא מהני הואיל אלא לפוטרו ממלקות ולא להתיר לכתחילה"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכרעת הפוסקים בענין זה?	"הרבה אחרונים (בית מאיר, מאמ&quot;ר, נהר שלום, א&quot;ר) חולקים על הרמ&quot;א וס&quot;ל דמי שלא עירב חל עליו איסור לבשל ביו&quot;ט משא&quot;כ במי שמתענה לא בא עליו איסור בישול רק שאינו יכול לאכול והוי דומה למי שרוצה לבשל אחר שאכל כדי שביעה והוא סמוך לערב דפשוט דמותר לו לבשל לאורחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ו), וממילא ביו&quot;ט שחל בערב שבת יש להקל לבשל [דיש לצרף שיטת רב חסדא דצרכי שבת נעשין ביו&quot;ט (דרך החיים)], וגם יש להקל במשרת ואשה שמשעובדת לבעלה (מ&quot;ב ס&quot;ה) [דלא שייך טעם שני דמהר&quot;י ווייל דליכא חיוב כולו לה&#x27; כשהוא משעובד לבעה&quot;ב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב)] {ויש להוסיף דכ&quot;ש דמי שאכל בשר מותר לבשל חלב לתינוק דכיון שאינו מתענה לא שייך טעם שני, ואף טעם ראשון לא שייך דהרי אפשר לו לבשל שאר מאכלים, ורק שייך טעם של המג&quot;א, ובזה כבר הכריע המ&quot;ב להקל}"	סימן תקכז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח לערב ונזכר ביו&quot;ט קודם סעודת שחרית, האם יש לו עוד עצה?	"מותר לבשל הרבה בקדירה אחת ויותיר לשבת [אבל אחר שאכל אסור להערים וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תק&quot;ג], ויש מקילין אפי&#x27; להערים לבשל כמה מינים ולאכול קצת מכל אחד ואחד ביו&quot;ט, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) דנוהגין להקל כשיטה זו [ופשוט דאם יש גדול בעיר יכול לסמוך עליו וא&quot;צ להרבות בקדירה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו)]"	סימן תקכז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא אכל מכל קדירה וקדירה ביו&quot;ט?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&#x27;) מקיל בדיעבד, והבית מאיר מחמיר דעיקר בישולו הוי לצורך מחר ורק כשהוא אוכל ממנו אינו ניכר ההערמה אבל השתא דלא אכל ממנו מינכר הערמתה, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;א) להחמיר בצירוף השיטות דס&quot;ל דאינו מותר להוסיף אלא באותה קדירה שמבשל באמת לצורך יו&quot;ט, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ה) מקיל כהט&quot;ז"	סימן תקכז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה להדליק נר לצורך שבת?	"ידליק נר ביו&quot;ט כדי לחפש איזה דבר ויניחנו דלוק עד הלילה (טור בשם מהר&quot;ם, רמ&quot;א), וזהו מלבד הנר אחד שמותר להדליק במקום אכילתו (פרישה ס&quot;ק י&#x27;), ואח&quot;כ יכול לטלטלו ולהניחו באיזה מקום שירצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)"	סימן תקכז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר ביו&quot;ט ששכח לערב?	תו לא מצי לערב	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל יו&quot;ט בה&#x27; וו&#x27; 1) בר&quot;ה 2) בשאר ימים טובים?"	"1) אינו יכול לערב דהוי כקדושה אחת 2) יכול לערב בתנאי דדוקא אם היום חול אני מערב אבל למחר א&quot;צ לומר כלום דממ&quot;נ מותר לו לבשל [אבל לא בבין השמשות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;א) {וצ&quot;ב דמאי שנא מסע&#x27; א&#x27; דאמרינן דיכול להניח עירוב תבשילין בברכה בין השמשות}], ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) יכול לברך ביום ה&#x27; אבל רע&quot;א הביא מלחם סתרים דאין לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד) [וביאר הלחם סתרים דהוי זלזול יו&quot;ט לברך על העירוב תבשילין ביו&quot;ט ראשון, והדגול מרבבה ביאר דמצטרפין דעת הרמב&quot;ם (מובא בטור סי&#x27; תקכ&quot;ח) דס&quot;ל דבזה&quot;ז דאנו בקיאין בקביעי דירחא אינו יכול לערב בתנאי, ומבואר בראשונים (תוה&quot;ר ותורב&quot;פ ושמ&quot;ק בשם הריטב&quot;א) דאין מברכין משום חשש ברכה לבטלה {וצ&quot;ב דא&quot;כ לא יברך אפי&#x27; מערב יו&quot;ט}], ופשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ז) דאין לברך"	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמירת התנאי לעיכובא?	"מבואר מהצל&quot;ח (ביצה י&quot;ז) דאינו מעכב דהוי רק משום זילותא דיו&quot;ט (אלף לך שלמה או&quot;ח סי&#x27; שמ&quot;ה, קנה בשם ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ח), וכן הוא מפורש בתוס&#x27; רבינו פרץ ותוה&quot;ר, ודלא ככה&quot;ח (ס&quot;ק קל&quot;ז) בשם המחזיק ברכה דס&quot;ל דהוא לעיכובא"	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדי לערב בתנאי ביו&quot;ט ראשון האם צריך להיות שהיה דבר מבושל מאתמול?	הטור הביא מרבינו אפרים כן, אבל הביא בעל העיטור שמקיל. להלכה, המחבר הביא שיטת רבינו אפרים בי&quot;א, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא מיש&quot;ש וב&quot;ח ותרוה&quot;ד דמקילין, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ה)	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמערב בתנאי, האם אפשר לזכות בשביל אחרים?	הכה&quot;ח (ס&quot;ק קמ&quot;ב) הביא משמ&quot;ק דלא התירו לערב בתנאי אלא בצינעא לעצמו ולא לזכות לאחרים אלא כשהוא לצורך תיקון הציבור שלא יתקלקלו	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לסמוך על גדול העיר או לערב בתנאי?	"רע&quot;א הביא מחכם צבי (סי&#x27; ק&quot;ל) דעדיף לערב בתנאי ולא לסמוך על גדול העיר, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק קל&quot;ה וס&quot;ק קמ&quot;א) הביא שיש לחוש לשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא מהני עירוב בתנאי ולפיכך עדיף לסמוך על גדול העיר {ולכאורה צ&quot;ב דעדיין יכול לערב בתנאי ויאמר דלפי הרמב&quot;ם הוא סומך על גדול העיר}"	סימן תקכז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר ובישל לצורך חול 1) במזיד 2) בשוגג?	"1) הרשב&quot;א ס&quot;ל דלמסקנא ליכא איסור מעשה יו&quot;ט ביו&quot;ט דהוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27; ואזלינן לקולא, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלמסקנא יש איסור באיסורי דאורייתא, ואפי&#x27; באיסורי דרבנן אינו מותר אלא כשהוא לצורך יו&quot;ט כגון שאין לו פירות אחרות. להלכה, המחבר מקיל כהרשב&quot;א, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) הביא הרמב&quot;ם, ומסיים וצ&quot;ע, ויש להוסיף דאפי&#x27; להמחבר דמקיל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותר) בשם השמ&quot;ק דראוי לקונסו לפי ראות עיני ב&quot;ד 2) כתב הרמ&quot;א דה&quot;נ מותר, והקשה המג&quot;א מאי קמ&quot;ל הרי מותר אפי&#x27; במזיד, ותי&#x27; המג&#x27;&#x27;א דהיש&quot;ש רצה להחמיר בשוגג טפי מבמזיד כיון דדמי להערמה איכא למיחש שיעבור תדיר [וכן הוא שיטת רבינו יואל ורבינו אביגדור (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ו*)], וממילא קמ&quot;ל הרמ&quot;א לאפוקי מדעת היש&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)"	סימן תקכז סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר והערים?	"כגון שבישל שתי קדירות ממין אחד או אפי&#x27; משני מינים ואמר שמא יזדמנו אורחים וכדומה לכו&quot;ע קנסו אותו דחיישינן שמא ילמדו ממנו וגם הוא יעשה פעם אחרת במזיד ולפיכך אסור באכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז - ע&quot;ח) "	סימן תקכז סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהערים, מתי מותר 1) לו 2) לאחרים?	"1) הגר&quot;ז ס&quot;ל דקנסו לו [ולבני ביתו] לעולם דומיא דמזיד בשבת, אבל החמד משה ס&quot;ל דמותר לו במוצאי יו&quot;ט [כשחל בחול] דמעשה שבת חמירי ממעשה יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;ח) [ומבואר בחמד משה דאם חל שבת אחר יו&quot;ט אינו מותר עד מוצאי שבת, וכן הוא מפורש בגמ&#x27;], והכריע השעה&quot;צ מי שמחזיק בשיטת המקילין אין למחות בידו 2) כתב הלבוש דלא קנסו אחרים והם מותרים מיד בשבת אחר יו&quot;ט {ולכאורה הם מותרים אפי&#x27; ביו&quot;ט} (מ&quot;ב שם)"	סימן תקכז סעיף כד		
